עזרה

1. ניווט בעזרת מקלדת

בלחיצה על מקש "TAB” ניתן למצוא את כל קיצורי הדרך בעמוד ולעבור ביניהם. תוך כדי הפעולה, רקע הפריט משתנה בכדי לעזור למשתמש/ת לראות את מיקומו המדויק. בכדי לחזור לפריט קודם, יש להקיש SHIFT+TAB. לחיצה על מקש “ENTER” מעבירה לתוכן הפריט.

 

2. שינוי צבעוניות טקסט

השימוש באופציה של שינוי צבעוניות מאפשרת לשנות את גוון הטקסט והרקע בהתאם לבחירה, וכתוצאה מכך ליצור ניגודיות צבעים גבוהה. (בדפדפנים תומכים תתאפשר בנוסף גם שינוי צבעוניות לכל התמונות באתר בהתאמה)

 

3. גודל הכתב

ישנם שלושה גדלים אפשריים לבחירה: רגיל, בינוני, גדול. גודל הטקסט באתר ישתנה לפי בחירת המשתמש/ת.

4. שכבת עזרה

מצב פעיל של שכבת העזרה מאפשר לקבל תאור קצר על כל האובייקטים באתר.

 

נא לשים לב ! לאחר בחירת השינויים, יש ללחוץ על כפתור "החל שינויים". כפתור זה יפעיל את השינויים שנבחרו. על מנט לבטל את השינויים שנבחרו, יש ללחוץ על כפתור "ביטול נגישות".

 

משוב

במידה ונתקלת בבעיה בנגישות האתר, אנא פנה/י אלינו

באמצעות דואר אלקטרוני בכדי שנוכל לתת את המענה הטוב ביותר לפתרון הבעיה נודה לתיאור מפורט ככל האפשר של תאור הפניה, השארת פרטי הפונה מומלצת בכדי שנוכל ליצור קשר במידה ויתעוררו שאלות בנושא.

סגירה
מערכת נגישות

הצהרת נגישות

מהו אתר נגיש?

25% מהאזרחים/ות בישראל הם/ן בעלי/ות מוגבלויות. התקנות החדשות להנגשת אתרי אינטרנט (לחוק השוויון לאנשים עם מוגבלות) נועדו לאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות שונות(כגון עיוורים/ות ומוגבלי/ות ראייה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים/ות להזיז את ידיהם/ן,

אנשים עם הפרעות קשב וריכוז או דיסלקציה, אנשים עם מוגבלויות שמיעה ומוגבלויות אחרות) לגלוש באינטרנט בנוחות מירבית.אתרי אינטרנט נגישים אף מופיעים יותר במנועי החיפוש השונים.

אתר נגיש הוא אתר שבוצעו בו התאמות לפי תקן ישראלי. תקן זה מאמץ את ההנחיות הבינלאומיות לנגישות לתכני אינטרנט, של אירגון ה-W3C העולמי. ומאפשר לבעלי/ות מוגבלויות לגלוש באתרי אינטרנט בנוחות ע"י כלים המסייעים בכך.

אחריות

למרות מאמצינו לפתח נגישות בכל תכני האתר, ייתכן ובמהלך הגלישה יופיעו חלקים שטרם הונגשו. אנו ממשיכים להשקיע בפיתוח הגדרות הנגישות על מנת לאפשר גישה לתכנים אלה לכלל האוכלוסיה, ובפרט לאנשים עם מוגבלויות.

להלן קישורים רלוונטיים בנושא נגישות אתרי אינטרנט:

תקנות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות לשירות)

הנגשת אתרי אינטרנט – נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות

תקנות הנגישות לשירות – נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות

סגירה
מערכת נגישות

מערכת נגישות האתר

ניווט בעזרת מקלדת
ניווט בעזרת מקלדת:
ערכת צבעים
צבעוניות טקסט:
גודל טקסט
גודל כתב:
שכבת עזרה
שכבת עזרה:
סגור נגישות
יצירת קשר מהיר
שם:
 
טלפון:
 
מייל:
 
יועצי מס - נתנזון
מידעון

ניהול פנקסי חשבונות וזכויות החולה – סודיות רפואית מול חובת הגילוי

מאת

דני נתנזון – יועץ מס , מוסמך במנהל עסקים

ד"ר אריה יגודה - רופא , מומחה במיילדות גינקולוגיה והפריה חוץ גופית


מבוא

רופאים נדרשים לנהל ספרי חשבונות עפ"י תוספת ו' להוראות ניהול פנקסים.

בהוראות אלה מפורטים הפרטים הנדרשים בעת מילוי חשבונית " תיאור הטובין המאפשר זיהוי סוג הטובין, או תיאורהשירות". משמע, הוראות ניהול פנקסים מחייבות את מנהל הספרים ,לעניינינו, הרופא, לפרט בחשבונית את השירות שנתן ( להלן – הטיפול ).

האם הוא יכול לעשות זאת ? האם רשאי לעשות זאת ? אם תשאלו את הרופא, ישיב בשלילה ויטען כי על הפרטים חל חיסיון רפואי מחמיר, וכי אין הוא רשאי לפרט פרטים אלה, אם את פקיד השומה תשאלו , ישיב בחיוב ויטען שפרטים אלה דרושים לו לבירור הכנסתו של הרופא.

על השאלות העולות ממצב זה ננסה לענות במאמר.

 

סלע המחלוקת

המחלוקת הינה בדבר ציון פרטי המטופל ע"ג חשבונית המס שמנפיק הנישום ופרטי הטיפול שניתן ע"י הרופא.

פקיד השומה יבקש כי כל חשבונית תכלול :

1. שם מלא של המטופל.

2. פירוט מלא של הטיפול שניתן.

3. עלות הטיפול.

הנישום יטען כי חיסיון רפואי מונע ממנו לפרט פרטים אלה באופן מלא ע"ג חשבוניות המס, ולכל היותר ירשום את שם המטופל והסכום שנתקבל. לעיתים תהיה אף מחלוקת לגבי ציון שם מלא של המטופל.

הוראות ניהול פנקסים מחייבות את הנישום /הרופא לפרט את מלוא הפרטים. ראשית את פרטי המטופל כפי שנדרש לגבי כל לקוח מקבל שירות. שנית , את פירוט הטיפול שניתן ועלותו. אלה נדרשים לחישוב הכנסתו של הרופא ובדיקתה בעת בירור ההכנסה המדווחת וסבירותה ע"י רשויות המס.

איך מגשרים על הפער ? האם כוחה של הסודיות הרפואית גדול מכוחה של ההוראה בתקנות מס הכנסה לעניין ניהול פנקסים ? האם רשאי פקיד השומה לחייב לחשוף בפניו את המידע המלא ?

 

 

 

 

סמכויות פקיד השומה

פקודת מס הכנסה נותנת לפקיד השומה כוח וסמכות לדרוש ולקבל מידע אשר יסייע לו לשום את הנישום שתיקו נבדק על ידו.

אין חולק על כך כי מידע מלא , ייתן את מירב הנתונים לבניית שומה. כך בכל ענף עיסוק לרבות תיקי רופאים. ואולם, לגבי תיקי רופאים קיימת התייחסות שונה וסותרת במגוון רחב של חוקים.

פקודת מס הכנסה מפרטת כלהלן :

135א. (א) בעל עסק או משלח- יד חייב, אם דרש זאת ממנו פקיד השומה, למסור לפקיד השומה ידיעות ומסמכים בנוגע לקשריו העסקיים עם ספקיו, לקוחותיו או מי שיש לו אתו קשרים עסקיים, אף- על- פי שידיעות ומסמכים אלה אינם דרושים לבירור הכנסתו הוא; ואולם אם הודיע לפקיד השומה תוך 15 יום מיום קבלת הדרישה, כי הדבר כרוך בעבודה מנהלית רבה, חייב הוא לאפשר לפקיד השומה לאסוף בעצמו את הידיעות והמסמכים האמורים.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי לחייב עורך דין, רופא או פסיכולוג לגלות ידיעות או מסמכים שלגביהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי כל דין.

ולמרות זאת, במהלך דיונים מבקשים פקידי השומה לחשוף בפניהם את מלוא המידע כדי שיוכלו לבחון באם דווחה כל ההכנסה.

על פקיד השומה חלה חובת סודיות לגבי מידע לו הוא נחשף תוך כדי עבודתו. הוא מחויב להתייחס אליו כמידע חסוי עליו חלה חובת סודיות.

231. (א) הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו.

האם מידע רפואי , שם מלא של מטופל ראוי שייחשפו בפני פקיד השומה. אנחנו סבורים שלא.

 

ממבטו של רופא

בסיום הלימודים ולפני שיהפוך לרופא מן המניין נשבע פרח הרפואה לקיים את שבועת היפוקרטס. זה רגע חשוב ומכונן לכל רופא.

מאותו רגע חלים עליו חוקים עתיקי יומין המבדלים את מקצועו משאר המקצועות.

כמה משפטים משבועה זו חקוקים בסלע ואינם ניתנים לפרשנות גם בימנו אנו.

1. אשמור על החולים מאי צדק ולעולם לא אזיק להם.

2. כל אשר אראה או אשמע תוך כדי הטיפול ואפילו מחוץ לטיפול,ושלא נועד להפצה,אשמור לעצמי ואתבייש לדבר עם

הדברים הללו עם אחרים.

היפוקראטס מחבר השבועה הקרויה על שמו היה רופא יווני. הוא חי בין השנים 377-460 לפני הספירה הנוצרית.

היפוקראטס נחשב ל"אבי הרפואה המערבית" וכמניח היסודות של האתיקה הרפואית.

שבועתו קבעה נורמות התנהגות בסיסית של הרופא. שמירה על פרטיות החולה הבטחת סודיות המידע והגשת עזרה רפואית לכל דורש. כבר מאותה עת חל בידול בין הכללים החלים על בעלי מקצועות ועיסוקים שונים ואלה החלים על הרופא.

בשנת 1952 חוברה עי פרופ' היילפרין מבית החולים הדסה בירושלים שבועת הרפואה העברית.

בוגרי המחזור הראשון של בית הספר לרפואה נשבעו שבועה זו המחייבת מאז את כל הרופאים :

שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם,אל תגלו סודו ואל תהלכו רכיל ( שבועת הרופא העברי 1952).

עקרון שמירת הסודיות הרפואית הינו ערך עליון בהתנהלות הרופא מול מטופליו בכל מדינות העולם הנאורות.

במדינות רבות ישנם חוקים ברורים מאד איזה מידע רפואי רשאי הרופא למסור ובאילו מקרים עליו לידע את הרשויות מבלי שקיבל הסכמה ממטופליו.

חוקים בנושאים אלו כמעט ולא ניתנים לפרשנות רבה והמחוקקים מפרטים כיצד לנהוג למשל בחשד לפצעי ירי חשד לאונס דיווח על מחלות מדבקות וכד. לגבי מידע שאינו עזה חלה חובת סודיות לה נשבע הרופא, לה הוא מחויב מכוחם של חוקים שנפרט בהמשך.

החוק מגן על המטופלים ומונע העברת אינפורמציה רפואית לגורמים לא מוסמכים.

בשנת 1996 שנה נחקק חוק זכויות החולה . המחוקק נתן דעתו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים בנושא הסודיות הרפואית ובסעיפים 19 ו20 התייחס לנושא בצורה מפורטת וברורה.

19.(א)מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או

במהלך עבודתם.

(ב) מטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו

על סודיות העניינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

20.(א) מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאחר בכל אחד מאלה:

(1) המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי;

(2 ) חלה על המטפל או על המוסד הרפואי חובה על פי דין למסור את המידע הרפואי;

(3) מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול במטופל;

(4) לא נמסר למטופל המידע הרפואי לפי סעיף 18(ג) וועדת האתיקה אישרה את מסירתו לאחר;

(5) ועדת האתיקה קבעה, לאחר מתן הזדמנות למטופל להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי על אודותיו

חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור וכי הצורך במסירתו עדיף מן העניין שיש באי מסירתו.

(6) מסירת המידע הרפואי היא למוסד הרפואי המטפל או לעובד של אותו מוסד רפואי לצורך עיבוד המידע, תיוקו

או דיווח על פי דין.

(7) מסירת המידע הרפואי נועדה לפרסום בביטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות שקבע השר

ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל.

(ב) מסירת מידע כאמור בסעיף קטן (א) לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לצורך העניין, ותוך הימנעות מרבית

מחשיפת זהותו של המטופל.

(ג) קיבל אדם מידע לפי סעיף קטן (א), יחולו עליו הוראות סעיף 19 והוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.

מקריאת סעיפים אלו עולה בבירור כי מסירת מידע רפואי לגורם שאינו רפואי ללא הסכמת המטופל ותוך חשיפת פרטי המטופל הינה עבירה על החוק. רופא כמו כל אזרח במדינה מחויב לציית לחוק. במקרה זה החוק חופף את שבועתו המקצועית ומחזק אותה.

רשות אשר מנסה להכתיב לרופאים הליך שעוד ביוון העתיקה הסתייגו ממנו ומנעו אותו בשבועה,ראוי שתבצע חשיבה חוזרת ולא תגרום לרופא להפר את החוק.

סעיף 19 אותו פרטנו מפרט את הצורך בשיקול הדעת. האם חשיפת המידע עדיפה להגנת הציבור וחיונית לכך או האם הקפדה על אי חשיפתו עדיפה.

אנו סבורים כי אי חשיפתו , הקפדה על שבועת הרופא וחוק זכויות החולה, עדיפים.

הרופא הופך להיות איש סודו של המטופל ומכיר את הפרטים האינטימיים ביותר בחייו.

מבנה המערכת הרפואית הקהילתית במדינת ישראל מאפשרת קשר לאורך מהלך חיים שלם בין המטופל ובני משפחתו לרופא.

מרגע לידתו של האזרח ולפי בחירת הוריו הוא משתייך לקופת חולים ולרופא ילדים שמלווה אותו עד לבגרות.בדרך כלל יהא זה אותו רופא לאורך 18 שנים.

לאחר השירות הצבאי יבחר המשתחרר ברופא משפחה ,בד"כ יהא זה הרופא שמטפל בהוריו.

במקומות ישוב קטנים רופא המשפחה הופך להיות חלק חשוב בקהילה המקומית ומשמר את המושג מימים עברו של "רופא הכפר".

הרופאים שמשרתים בקהילה נחשפים לסודות רפואיים אישיים ומשפחתיים שלולא חובת שמירת הסודיות אפשר היה להשתמש בהם לרעה ולהרוס חיי אנשים ומשפחות.

ניקח לדוגמא מקרה שכיח של אדם נורמטיבי איש משפחה הגון או אשת איש נאמנה שבכורח נסיבות מסוימות התפתו לקיים יחסים מחוץ למסגרת הנישואין ובחששם מהדבקה במחלות פנו לרופא לשאול בעצתו או לחלופין לגול את ליבם בפניו בהיותו איש סוד מזה שנים רבות.

הרופא מתוקף חוק חייב לנהל רשומה רפואית.

נניח לרגע שתוכן רשומה רפואית מגיע לידי גורם שלישי שאינו משטח הרפואה ואפילו אם מתוקף תפקידו הוא מחויב לשמור סוד יש תמיד לחשוש שמידע זה ינוצל לרעה או בתום לב או בכוונה תחילה.

דוגמא נוספת: ידוענית מצליחה שחייבת את הצלחתה המקצועית והחברתית לעובדה שהתברכה בחזה שופע.

נניח שאילו אינם הנתונים הטבעיים שלה והיא מסתירה את העובדה שנעזרה ברופא מתחום הפלסטיקה.

שערו בנפשכם מהו הנזק הנפשי והכלכלי שיגרם לה באם תדלוף עובדה זאת.

או אדם המטופל ע"י פסיכיאטר בשל לחץ נפשי או אחר, לתקופה מסוימת של זמן, או בכלל והוא מנהל בכיר. חששו

מפני חשיפת מידע מסוג זה צריך להיות מובן.

הכשרתו של רופא הינה ארוכה ובנויה ממדרגות של ידע ואמון. במהלך 7 שנות הלימוד מוטמעת ברופא תורת הסודיות הרפואית והופכת לטבע שני.

מעטים המקצועות שהכשרתם כל כך ארוכה ולא בכדי . הרופאים עוסקים בבריאותו הגופנית והנפשית של האדם.

 

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מפרט גם הוא את הצורך בפרטיות וצנעת הפרט.

7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

אנו מאמינים כי חשיפת פרטי טיפולים רפואיים שקבל מטופל , אין להתירם כאשר הוא הופך לנישום.

יש דרכים נוספות, כפי שנפרט בהמשך, לבחון הכנסה מדווחת לפני שפוגעים אנושות בצנעת הפרט ובפרטיותו

של הנישום.

לפני היותו נישום הוא אדם אשר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגן על צנעת הפרט שלו.

 

 

המשך בעמוד הבא - לחצו כאן