הצהרת הון

 

הצהרת הון – היא דיווח של תושב ישראל לרשות המסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו בארץ ובחו"ל בתאריך מסוים.
הצהרת הון יש למלא לפי דרישה של רשות המיסים.

הצהרת הון נדרשת עם פתיחת תיק ברשות המיסים כדי לוודא מצב ההון בעת פתיחת עסק חדש. מאז ואילך בדרך כלל מדי 4 שנים. בנוסף, רשות המסים נוהגת לדרוש הצהרת הון בכל מקרה של חשד להעלמת הכנסות.

ההצהרה היא דין וחשבון של יחיד, של בני זוג או משפחה, וכוללת דיווח מפורט על רכושו של הנישום, ובכלל זה: נכסים בבעלותו כמו דירה או מגרש, תכניות חסכון וניירות ערך, מזומנים, כלי רכב, תכולת הדירה, תכשיטים, יצירות אמנות, זכויות שיש לו בנכסים אחרים, וכדומה. במקביל, נרשמות בהצהרה כל התחייבויותיו של המגיש, ובכלל זה: התחייבויות כספיות לאנשים וחברות, משכנתאות וכל הלוואה שנטל ועליו להחזיר.

ההפרש בין הנכסים והרכוש בבעלותו פחות ההתחייבויות, הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהיר הנישום. כל נכס או התחייבות אשר מדווחים בהצהרה, מוגשים בליווי מסמכים לאימות הרישום. כך למשל, מצורפים אישורי בנקים, קופות גמל, חוזה רכישת  דירה, או רישיון רכב. לאימות פרטים יוצאי דופן, כמו מתנה בשווי גדול מהרגיל – יצורף מסמך המאמת את קבלת המתנה. מסיבה זו צריך לשמור כל מסמך הנוגע לרכישת נכס או לקבלת תקבול חריג. הצהרת הון היא אחד הכלים העיקריים המשמשים את פקיד השומה כדי לבדוק האם דיווחיו של הנישום על הכנסותיו משקפים את המציאות והאם שילם כראוי את המיסים

שהוטלו עליו או התחמק מהם- העלים הכנסות.

הבדיקה נעשית בדרך של השוואה בין הצהרות הון החדשה והקודמת לה. עיקרה: אם הונו של הנישום גדל בצורה סבירה, התואמת את הדיווחים שהגיש בדו"חות השנתיים למס הכנסה, או שיש פער בלתי סביר המצריך הסבר מעמיק , כמובן מלווה בתיעוד מתאים.

הנתון היחיד הנעלם בבחינת סבירות גידול ההון, היא הוצאות המחיה של הנישום. פקיד השומה נעזר בבדיקותיו ב"טבלאות מחיה" המשקפות ממוצע של הוצאות מחיה התואמות למגיש ההצהרה. בנוסף נבדקים רישומים שונים המופיעים במאגרי מידע הנמצאים ברשות פקידי שומה: כמו מספר הנסיעות לחו"ל, בעלות על רכב, בעלות על נדל"ן וכד'.
כאשר נראה לפקיד שומה כי הונו של הנישום גדל בצורה בלתי סבירה, והסבריו של הנישום לא הניחו את דעתו, הוא עלול להגיש לו דרישה לתשלום מס המשקף לדעתו את הגידול בהון, שלא נסמך על הכנסה מדווחת.

דוח המוגש לרשויות המס צריך לעמוד בשני קריטריונים שיאפשרו לפקיד השומה לקבל ולאשר אותו:

1. סבירות - הדוח המוגש צריך להיות סביר כלכלית, כלומר, לעמוד באמות המידה הכלכליות של רווח מקובל בענף, רווח גולמי, סבירות ההוצאות הנתבעות בו, סבירות המחזור והתקבולים המדווחים, מספר העובדים המועסקים, מיקומו של העסק ומצב הענף בשנת המס. כל אלה יכולים לאפשר בחינה של סבירות ההכנסה המדווחת.

2. מחיה - הדוח המוגש והתוצאה העסקית הנובעת ממנו צריכים לאפשר מחיה של הנישום ושל משפחתו. בעת עריכת השוואת הון, נבחנת ההכנסה הפנויה הנותרת למחייתו של הנישום, לרבות השקעותיו בנכסים והחזר הלוואות. אם אין לנישום תקבולים חיצוניים כירושה ומתנות, צריכה ההכנסה הפנויה בדוח לאפשר את מחייתם של הנישום ושל בני משפחתו.

לכן, ניתן לומר כי ככלל, דוח המוגש לרשויות המס צריך לענות על שני קריטריונים אלה ולהיות: סביר כלכלית ומאפשר מחיה.
ראוי לעמוד בתנאים אלה כדי לא להגיע למצב בו מתגלים הפרשי הון בהצהרת ההון.