חישוב מס לבני זוג בעסק משותף   בני זוג העובדים בעסק משותף משלהם זכאים לחישוב מס מיטיב. משמע, חיסכון במס. אם את/ה רוצים לקרוא עוד על הנושא, על התנאים, אופן חלוקת ההכנסה ,מה התחדש בנושא, ואיך לשלם פחות מס הכנסה, הפרטים המלאים מוצגים בהמשך לפניכם .   מעמדה של האישה בפקודת מס הכנסה ושילובה בעסק המשפחתי נדון מזה עשרות שנים הן בפקודת מס הכנסה והן בפסקי דין שונים.   טרם קום המדינה היה מעמדה של האישה נחות בפקודת מס הכנסה . הכלל היה כי הכנסתה תחושב בחישוב מאוחד עם בן הזוג שלה.

 

שינוי מסוים חל בשנת 1952 עת נקבע כי אישה אשר לה הכנסות מיגיעה אישית הנובעות מעסק נפרד או מעבודה, יחושבו בנפרד מהכנסותיו של הגבר.

בשנת 1957 חלה התקדמות נוספת אשר עיקרה – עיקרון התלות. יתאפשר לאישה חישוב מס נפרד אם מקור הכנסתה אינו תלוי בזה של הגבר. עיקרון חשוב זה תקף ומכריע עד היום לאופן חישוב המס.

כך חל במשך השנים עוד שיפור במעמדה של האישה עד שבשנת 1992 נקבע המושג – בן זוג. בן זוג רשום יכול להיות גבר או אישה.

 

החל משנת המס 2004 ניתן היה לחשב חישוב מס נפרד לבני זוג בעסק משותף - סעיף 66 (ה) לפקודת מס הכנסה , ואולם סעיף זה הגביל את הכנסת האישה העובדת עם בן זוג בעסק משותף לכ -.49,680 ₪ (נתוני שנת 2013). הכרה זאת תחול בהתקיים כל הכללים הבאים :

 

1. האישה עובדת לפחות 10 חודשים בשנה.

2. האישה עובדת לפחות 36 שעות בשבוע.

3. העסק לא מתנהל מבית המגורים.

 

אופציה זאת שרתה זוגות נשואים רבים. ואולם אפשרות זאת לא התאימה לכל הזוגות הנשואים העובדים במשותף כמו שני רופאים העובדים במשותף.

החלופה לעיל מתאימה לבני זוג שמעמדם בעסק לא שווה כמו לדוגמא רופא וסייעת. כאלה שמעמדם בעסק ו/או בהשכלתם שווה, לא יכלו להסכים לחלופה הלא שוויונית במעמד ובחלוקת ההכנסות, גם לא לתוצאת המס הנובעת ממנה.

נבהיר כי במוסד לביטוח לאומי מחשב באופן שונה את חלוקת ההכנסה בין בני הזוג, וקובע כי בני הזוג יחלקו ביניהם את

ההכנסה לפי 2/3 לגבר ו 1/3 לאשה.

דוגמא :

הכנסת העסק 250,000 ש" לשנה.

חלוקת הכנסה לצורך מס הכנסה

גבר 202,240 ₪

אשה 47,760

 

חלוקת הכנסה לצורך חישוב דמי ביטוח לאומי

גבר 166,650

אשה 83,350

 

פס"ד קלס

בשנת 2003 התפרסם בבית המשפט העליון פס"ד קלס ( 900/01 ). פסק דין זה דן בבני זוג אשר עבדו בעסק משותף. לגבר היו מניות שליטה בחברה, וככזה ביקש פקיד השומה לחשב לו את המס במשותף עם אשתו אשר עבדה בחברה.

כאן נבהיר כי פקודת מס הכנסה קובעת (סעיף 65) כי חישוב מס לבני זוג יעשה בחישוב מאוחד.

 

לסעיף זה יש סייגים (סעיף 66) הקובע כלהלן:

סעיף 66 (א) – רשאי בן זוג שאינו רשום ( בד"כ האישה ) כי יעשה לה חישוב מס נפרד בגין הכנסה מעסק או שכר אם באו ממקור הכנסה שהושג ביגיעה אישית.

סעיף 66 (ד ) – ההכנסות מסעיף 66 (א) הושגו אם לא קיימת תלות במקור ההכנסה של בן הזוג הרשום.

 

בסעיפי המשנה נקבעו כללים אשר מצדיקים חישוב מאוחד – עבודה בעסקו של בן הזוג השני , בעלות של למעלה מ10% בשליטת בן הזוג האחר בחברה או שותפות.

כלומר, אם לגבר עסק או שליטה ( מעל 10%) בשותפות או בחברה, ואשתו עובדת בהם – חישוב המס יהיה משותף.

 

פס"ד קלס יצר שינוי מהותי בגישת חישוב ההכנסות לבני זוג בעסק משותף. בית המשפט העליון אפשר לבני הזוג לחשב את המס שלהם בחישוב נפרד.

השופטת קבעה כי החישוב המאוחד נועד כדי למנוע הפחתת מס בלתי נאותה ע"י בני הזוג. טעמים של שוויון בין המינים, חישוב מס אמת, מעמדה של האישה, מטים את הכף לטובת חישוב מס נפרד כמובן במקרה בו האישה משמעותית בעסק.

השופטת קבעה כי החזקה בסעיף 66 ( ד ) אינה חזקה חלוטה אלא חזקה הניתנת לסתירה. כלומר, אם יוכיחו בני הזוג לפקיד השומה כי לא קיימת תלות במקור ההכנסה שלהם, יוכלו לערוך חישוב נפרד של המס שלהם.

בעקבות פסק דין זה פרסמה נציבות מס הכנסה חוזר (12/04) אשר קבע כללים לחישוב המס של בני זוג בעסק משותף .

 

1. נטל ההוכחה להיעדר תלות חלה על בני הזוג.

2. קיומה של התלות צריכה להיות מהותית ולא פורמאלית.

3. התלות מתבטאת ביכולתו של בן הזוג להשפיע על עצם העסקתו ותנאי העסקתו של בן הזוג האחר.

4. יכולת ההשפעה תיבחן עפ"י היקף הסמכויות בעסק בכלל והעסקת עובדים בפרט, מידת השליטה בעסק, קיומה של העבודה בשל קשרי משפחת עם בן הזוג הרשום.

5. גובה ותנאי ההעסקה וההכנסה.

6. הרקע התעסוקתי והמקצועי של בן הזוג.

7. שליטה של 50% מעידה לכאורה על שליטה מוחלטת המונעת חישוב נפרד.

 

עקב פסק דין זה הוגשו דו"חות רבים אשר חלקו את ההכנסה בין בני זוג. במהלך השנים יש שפקיד השומה לא הכיר בהם למרות פס"ד קלס ונערך להם חישוב משותף. ואולם קשה היה לחלוק על התרת חישוב נפרד לבני עסק רבים, במיוחד לבעלי מקצועות אקדמאים זהים או משלימים אשר עבדו במשותף.

אציין כי גם לפני פס"ד קלס התיר בית המשפט חישוב נפרד במקרים מסוימים בהם הוכחה אי התלות.

 

 

פס"ד מלכיאלי – כללים חדשים- האישה כנקודת זיכוי

 

כאמור בימים אלה נדון בבית המשפט העליון הנושא ובעקבות דיון זה פורסם פס"ד מלכיאלי. בפס"ד נדחו הבקשות לחישוב מס נפרד ב שלושה ערעורים על פסקי דין שהוצאו בבית המשפט המחוזי.

פס"ד זה ביטל את פס"ד קלס ומונע באופן מוחלט חישוב מס נפרד לבני זוג בעסק משותף, שכן זאת ברירת המחדל של חישוב המס בפקודת מס הכנסה , וסעיף 66 המחייב חישוב מאוחד של המס הינו חזקה חלוטה ולא ניתנת לערעור.

דברי בית המשפט הם " בכל מקרה בו מתקיימת תלות בין הכנסות בני הזוג תחושב הכנסתם במשותף... המחוקק לא אפשר לנישומים להפריך את החזקה החלוטה שנקבעה בעניינם כאשר יש תלות בהכנסותיהם... ".

פסק הדין עוסק למעשה במיסוי התא המשפחתי. הוא דבק בלשון החוק, ובניגוד לפס"ד קלס לא מנסה לעמוד על השינויים

הרבים שחלו בעשרות השנים האחרונות בהרכב התא המשפחתי ,במעמדם של בני הזוג ובמעמדה של האישה.

למעשה בני הזוג , שניים העובדים בשתי משרות ומשלמים מס כל אחד עבור משרתו והכנסתו, הופכים לבן זוג אחד העובד

בשתי משרות ומשלם מס עבור שתיהן.

האישה למרות מעמדה, השכלתה, הופכת לנקודת זיכוי בלבד.

בית המשפט מודע לחשיבות השוויון בין המינים, למעמדה של האישה, לצורך לשלם מס אמת, לפגיעה בקניינו של אדם( ראה פס"ד קלס ), אך קובע כי לשון החוק בפקודת מס הכנסה גוברת וכי יש לפסוק כלשון החוק.

בית המשפט מפנה את המתדיינים לפניו למחוקק שלדבריו ראוי שישנה את לשון החוק.

בימים אלה הוגש ערעור נוסף לבית המשפט העליון בגין פס"ד מלכיאלי. הערעור נדחה ע"י בית המשפט.

 

רשות המיסים פרסמה חוזר מקצועי (7/2012) בו ציינה כי לשון סעיף 66 (ד ) מצביעה בברור על כך שחזקת התלות הינה חזקה חלוטה. כך דחתה באופן מוחלט את הלכת קלס ואמצה את פס"ד מלכיאלי.

כתוצאה מכך קבעה כי משנת 2012 אין לאפשר חישוב נפרד עפ"י סעיף 66 (ד ).

לגבי שנים קודמות קבעה :

1. יש להתיר חלוקה לפי סעיף 66 ( ה ) לשנים קודמות, לשנת 2012 ואילך.

2. יש לאפשר לנישומים לשנות את חלוקת ההכנסות שביניהם ולאמץ במקומה את החלוקה לפי סעיף 66 ( ה)

משמע כ 49,680 ₪ לשנה לאשה.

 

החוק השתנה מיום 1.1.2014

 

ועדת הכספים של הכנסת אישרה ביום 31.12.2013 תיקונים לפקודת מס הכנסה.

 

החוק קובע כי יתאפשר חישוב מס נפרד לבני זוג בעסק משותף בתנאים הבאים :

 

1. עבודתו של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור הכנסה בעסק.

2. כל אחד מבני הזוג יקבל הכנסה בחישוב נפרד, אשר תואמת ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה.

3. ההכנסה יכולה להיות מיוצרת גם בבית המגורים אם זה משמש מקום קבוע לעסק.

4. לכל אחד מבני הזוג עד 50% בבעלות על העסק.

 

החוק יחול גם על זוגות נשואים בקיבוצים ועל בני זוג במשק חקלאי להם חושב המס עד עתה בחישוב משותף.

ועדת הכספים דנה בביטול רטרואקטיביות לנושא, אך לא ביטלה אותו. כך יוכלו רשויות המס לתבוע הפרשי מס מזוגות נשואים עפ"י החלטת בית המשפט העליון בפס"ד מלכיאלי.

 

סוכם כי הטיפול הרטרואקטיבי יערך לשנות המס 2009 – 2013. ואולם, בני הזוג ישלמו רק את קרן המס ללא הפרשי ריבית והצמדה וללא קנסות. אפשר יהיה לפרוש את תשלומי הקרן ל 5 שנים.

 

גם המוסד לביטוח לאומי עדכן את גישתו למעמדם של בני זוג בעסק משותף.

במקום חלוקת הכנסה בין בני הזוג ביחס של 2/3 או 1/2 מאפשר המוסד לביטוח לאומי לקבוע כלהלן :

1. סגירת תיק בן הזוג השותף ( בעל או אשה ) ותחילת עבודתו של זה כשכיר בעסקו של בן הזוג העצמאי.

2. ביטול יחס החלוקה ועדכון מעמד כעצמאי ללא יחס חלוקה עפ"י ההכנסה המיוחסת לבן הזוג.

3. אפשר גם להשאיר את יחס החלוקה שנקבע בעבר.

 

לסיכום, החל משנת המס 2014 יוכלו בני זוג בעסק משותף לחלק ביניהם את ההכנסה.